סיפורו של מיתון - כיצד הגענו לימים אלו

מיקי: פיץ.. בוא רגע, שמע סיפור מעניין.. על איך דבר אחד מוביל לדבר שני.

פיץ: סיפורים אני תמיד אוהב. זה אמיתי ?

מיקי: ב-ר-ו-ר...
אז ככה... זוכר שדיברנו בעבר על מיתון ומשבר ?

פיץ: בטח שאני זוכר, למה ?

מיקי: בשנת 2000, לפני 9 שנים היה מיתון. המשבר החל בארצות הברית, אבל גלש משם לכל העולם וגם לישראל.

פיץ: אוקיי...

מיקי: אלן גרינספן, שעמד בראש ה-פד, שזה בעצם כמו הנגיד של בנק ישראל שלנו – היה מאוד מוטרד מהמצב. כדי לנסות ולהוציא את ארצות הברית מהמשבר הוא החליט לנסות לעודד את האמריקאים להגדיל את הקניות שלהם – אם אתה זוכר, קניות יוצרות פעולה שמאפשרת לסובב את גלגל הכלכלה ליציאה מהמיתון. הוא פשוט הוריד את הריבית מאוד עד לרמה של אחוז אחד.

פיץ: הריבית ? מה, את מחיר הכסף..? ואיך זה עזר להגדיל את הקניות ?

מיקי: כשמחיר הכסף נמוך מאוד... אנשים עושים חשבון פשוט. נניח, פיץ, שיש לך 100 שקלים ביד ואתה מתלבט מה לעשות איתם. בעבר, הבנק היה מאוד מעוניין בהם והיה מוכן לשלם לך 5-6 שקלים על מנת שתלווה לו את הכסף. אבל עקב ירידת הריבית (מחיר הכסף) – הבנק מוכן לשלם לך רק שקל אחד בעוד שנה – על מנת שתשאיר אצלו את הכסף. מה היית עושה ?

פיץ: מה, רק שקל אחד ? שנה שלמה לחכות בשביל שקל ?

מיקי: מצד שני...אתה המון זמן חושב לקנות לך אופניים חדשים, או להחליף את המכונה בדוכן המיץ שלך – שגם הם עולים 100 שקלים. מה תעדיף.. לחסוך את הכסף בבנק – או לקנות אופניים עכשיו ?

פיץ: לקנות עכשיו. מה.. לחסוך עכשיו בבנק ולחכות שנה בשביל להרויח שקל ? זו עסקה ממש לא משתלמת !

מיקי: זה בדיוק החשבון שעשו גם אנשים רבים בארצות הברית. לא השתלם להם לחסוך בבנק, והם העדיפו במקום - לצאת לקניות. ככה.. הורדת הריבית, גרמה בעצם להגדלת הקניות.

פיץ: אההה... הבנתי...

מיקי: ועוד משהו מעניין. אם מחיר הכסף מאוד זול... אז גם כדאי לקחת הלוואה, אם על כל 100 שקל – צריך להחזיר בעוד שנה רק 102...וכשהמחיר כל כך זול, כדאי לנצל גם את התקופה כדי לקחת משכנתא – הרי בדרך כלל זו הלוואה זולה אפילו יותר..

פיץ: שני שקלים זה באמת זול...

מיקי: בדיוק. כך קרה, שאנשים רבים לקחו משכנתאות לקניית בתים, והלוואות לקניית דברים שהם תמיד רצו. הרי הכסף היה מאוד זול...

פיץ: ואז מה קרה ?

מיקי: התחיל מה שתמיד קורה במצבים כאלו...

ואם גם אתם רוצים לדעת מה קרה בהמשך, ואיך הדברים התגלגלו למשבר כלכלי חמור כל-כך שלא היה כמותו כבר עשרות שנים...? הצטרפו אלינו ובשבוע הבא תגלו מה קרה. הרשמה מהירה בטופס משמאל

הלוואה 'משהו משהו' - המשכנתא הזו...

פיץ: היי מיקי, מה אתה עושה ? אתה נראה קצת עסוק...

מיקי: אני באמת מעט עסוק... אני בוחן את מסמכי הַמַשְֹכַּנְתָא שלי.

פיץ: משכנ-מה ??

מיקי: חחח... מַ-שְׁ-כַּ-נְ-תָ-א...הכוונה להלוואה מיוחדת שלוקחים מהבנק. בדרך כלל, במטרה לקנות בית, דירה או שטח אדמה.

פיץ: אני זוכר שסיפרת לי על 'הלוואה'. על שאנשים שזקוקים לכסף יכולים להלוות כסף לתקופה מסוימת, ובתמורה לשלם על הכסף ריבית, שזה המחיר של הכסף.

מיקי: נכון מאוד. יפה פיץ.

פיץ: אז למה לקרוא לזה 'מַשְׁתַנְתָה', למה לא לקרוא לזה פשוט 'הלוואה' ?

מיקי: משכנתא, פיץ, משכנתא. זוהי מילה אותה לקחנו מהשפה הארמית, ופירושה הוא 'משכון', כלומר – שהדבר אותו רוצים לקנות בכספי ההלוואה, יעבור לבעלות של מלווה הכסף אם ההלוואה לא תוחזר במלואה.

פיץ: אמממ... לא נראה לי שהבנתי.

מיקי: בוא נסתכל שוב על הדוכן שלך. סיפרת לי, שאם היו לך 1,000 שקלים עכשיו, היית משקיע את הכסף להקמת דוכן מיץ גדול ונוח יותר.

פיץ: נו...

מיקי: אז אני מציע לך ללוות ממני את 1,000 השקלים, תמורת 10 תשלומים של 105 שקלים. כל שנה במהלך 10 השנים הקרובות – אתה מחזיר לי 105 שקלים, ובסך הכל – בתום 10 השנים, אתה מחזיר 1,050 שקלים.

פיץ: נו... אבל זו מאוד מזכיר את ההלוואה עליה דיברנו גם בפעם הקודמת ?

מיקי: נכון, אלא שיש הבדל. בהלוואה הקודמת, דיברנו על תקופה קצרה של שנה. עתה, אנו מדברים על תקופה ארוכה יותר – של 10 שנים. זוהי תקופה ארוכה, שבה יכולים לקרות הרבה דברים. לכן, כדי להיות בטוח שאקבל את כספי חזרה, אני מבקש שבמהלך התקופה של 10 השנים, תקופת ההלוואה, אתה תתחייב להעביר לי את הבעלות על הדוכן שלך - אם, ורק אם, לא תחזיר לי את הכסף. ברגע שאקבל את הכסף חזרה, תתבטל ההתחייבות שלך, ואתה תחזור להיות הבעלים המלא של הדוכן.

פיץ: אבל מה תעשה אם הדוכן שלי, אם לא אחזיר לך את הכסף ?

מיקי: אתה מבין ? הדוכן שלך, הופך ל'בטוחה'. זהו ביטחון שאתה משאיר בידיים שלי שאם לא אקבל את כספי בחזרה, אוכל להשתמש בדוכן אני, או למכור אותו וכך לקבל את הכסף חזרה.

פיץ: זאת אומרת, שההבדל בין משכנתא להלוואה – זה שמתחייבים להעביר את הבעלות על מה שקונים לאיש שמלווה לנו כסף ?

מיקי: בדיוק כך... בדרך כלל, משכנתא היא סוג של הלוואה שלוקחים כדי לקנות שטח אדמה, בית או דירה. במרבית המקרים, מדובר בסכום גדול שלווים, ובתקופה ארוכה – ולכן נותן ההלוואה – מבקש שהזכות על הנכס (הבית, או הדירה) תעבור אליו לתקופת ההלוואה.. כך.. אם לא נחזיר לו את הכסף, הנכס יהפוך לשלו. אם ירצה.. הוא יוכל למכור אותו ולקבל תמורתו את כספו בחזרה.

פיץ: המשכנתא הזו - לא נשמעת לי עסקה כל כך טובה. מה ? אתה יכול לעבוד ולעבוד ולהפסיד את הדוכן שלך, או הדירה...

מיקי: זו לא בהכרח עסקה רעה. להיפך, במקרים רבות, דווקא בזכות המשכנתא, אנשים רבים יכולים לרכוש דירה או בית משלהם, משהו שבלעדיו אולי לא היו יכולים.
ויש עוד יתרון גדול. בגלל שלנותן ההלוואה יש 'בטוחה', כלומר הנכס יעבור אליו אם הכסף לא יוחזר – יש לו ביטחון גדול יותר. זה מאפשר לו לדרוש ריבית נמוכה יותר ביחס להלוואה אחרת. בשנים האחרונות, משכנתא הנה ההלוואה הזולה ביותר שניתן למצוא בשוק. אבל כן פיץ, בגלל שזו הלוואה לתקופה ארוכה, יש בה סיכון, ולפני שלוקחים אותה, צריך לחשוב טוב ולוודא שאנו יכולים להתחייב לתקופה כזו. לא כדאי להתחייב על החזר שגבוה מ-25% (רבע) מההכנסות שלי.

ואתם ילדים, שאלו את ההורים שלכם אם הם לקחו משכנתא כדי לקנות את הבית או הדירה שאתם גרים בה. שאלו אותם 'למה הם לקחו את המשכנתא' ? לכמה שנים ?

סליחה.. כמה עולה כסף ?

פיץ: תגיד מיקי, אני יכול לקחת ממך 20 שקלים ?

מיקי: אתה בהחלט יכול לִלְווֹת ממני 20 שקלים.

פיץ: מה זאת אומרת 'לִי-לְ-ווֹת '.. ככה אמרת שאומרים את זה ?

מיקי: כן.. כך בדיוק. לִלְווֹת כסף – הכוונה היא שאתה יכול לקחת לתקופה זמן קצרה ולהחזיר כשיהיה לך.

פיץ: אההה... להחזיר...

מיקי: אתה נשמע קצת מופתע... אבל מעניין שתדע שכבר המון שנים קיימים אנשים וגופים שְמָלְוִים כסף למי שצריך. בנקים למשל, הם דוגמה לגוף שחלק גדול מהעסקים שלו מבוסס על הַלְוואָת כסף. כסף של אחרים שעליו הם...

פיץ: רגע אחד.. כבר בלבלת אותי. אני לא מבין...

מיקי: מממ... צודק. זה קצת מבלבל. בוא נתחיל מהתחלה.
האמת... כסף הנו כמו כל מוצר רגיל שעומד בחנות. בדומה ללחם. שעומד בחנות, או שקית חלב שיש להם מחיר – גם לכסף יש מחיר, והוא עולה כסף.

פיץ: מה ? אתה רוצה להגיד לי שכסף עולה כסף ?

מיקי: זה בדיוק מה שאני אומר. לכסף יש מחיר. למחיר של הכסף קוראים 'ריבית'. ממש כמו שלכל מוצר יש תווית עם מחיר שמאפשר לקונה להחליט אם הוא רוצה לקנות, הריבית מסייעת לקונה להחליט אם הוא רוצה לקנות כסף עכשיו.. או במועד אחר. לעיתים, אנשים רוצים ומוכנים לקנות כסף כיוון שאין להם באותו הרגע והם זקוקים לכסף.

פיץ: אבל איך מישהו יכול לקנות כסף ולשלם עליו ריבית – אם אין לו כסף !!!

מיקי: יפה פיץ, כאן בדיוק נכנסת ההלוואה. נגיד שאתה מעוניין להחליף את מכונת המיץ שלך במכונה יותר חדשה ומתקדמת.

פיץ: האמת שחשבתי על זה.. אבל המכונה החדשה יקרה היא עולה 500 שקלים... והצלחתי לחסוך עד עכשיו רק 400.

מיקי: אוקיי.. כלומר חסרים לך 100 שקלים. יפה. עכשיו, בוא נאמר שאני אציע לך את הדבר הבא. אני אתן לך את 100 השקלים החסרים כדי שאתה תוכל לרכוש את מכונת המיץ החדשה. האם תהיה מוכן בעוד שנה, אחרי שתמכור הרבה מיץ עם המכונה החדשה, להחזיר לי 105 שקלים. שים לב, זה 5 שקלים יותר ממה שלַוִיתָ, כלומר קיבלתָ ממני. האם היית מוכן לכך ?

פיץ: אההה.. נראה לי שכן. אני מאמין שעם המכונה החדשה אוכל למכור הרבה יותר כוסות.. ובסך הכל שנה זה מספיק זמן בשבילי לחסוך 100 שקלים. בעצם הרבה יותר מ-105 שקלים. אני חושב שאני מתחיל להבין.. אני צריך להחזיר לך גם את 100 השקלים שלוויתי ממך, וגם עוד 5 שקלים – שזה בעצם עבור השימוש שעשיתי בכסף שלך.

מיקי: כל הכבוד, אמרת מאוד יפה. 100 שקלים, לקחת ממני ואתה מחזיר לי אותם במלואם. אגב, לסכום הכסף הזה 

שאתה לוקח, קוראים 'קרן ההלוואה' – או בקיצור 'קרן'. אבל, לסכום הזה צריך להוסיף עוד קצת. צריך להוסיף 'ריבית' – וזה משום שהרי יכולתי להשתמש בכסף שלי לעשות בו דברים אחרים. אבל לא עשיתי זאת, ובמקום העדפתי לתת אותו לך, כדי שתוכל לקנות את מכונת המיץ. כדי שיהיה לי כדאי לעשות זאת, נהוג לבקש ריבית. זה המחיר שאני מבקש תמורת הזכות שאני נותן לך לעשות שימוש בכסף שלי.

פיץ: ומה המחיר של הכסף ? גבוה ?

מיקי: פיץ ! אתה ואני חברים.. ולא הייתי לוקח ממך ריבית. בעצם, נכון יותר להגיד – שאני אשמח להלוות לך את הכסף ב-ריבית 0 (אפס). זאת אומרת, שתצטרך להחזיר לי את הקרן בלבד. אבל מישהו אחר, או אפילו הבנק, היה גובה ממך מחיר, ריבית, לפי מה שנהוג כיום.

פיץ: מי קובע מה גובה הריבית היום ? הבנקים ?

מיקי: לא בדיוק. זוכר שדיברנו על ה'נגיד', ראש בנק ישראל ? ובכן, נגיד בנק ישראל, קובע מה יהיה גובה הריבית במשק. כל יתר הגופים שסוחרים בכסף – כלומר מלווים כסף לאחרים – מתבססים על הריבית הזאת כדי לקבוע את המחיר שלהם לכסף שלהם. ממש כמו בחנות, כל אחד יכול לבחור, לפי המחיר – הריבית שהם גובים, אם ללוות את הכסף מהם, או מישהו אחר שמציע כסף יותר בזול. ממש כמו לחם בחנות.. אמרנו ?

ואתם ילדים.. רוצים ללמוד לנצל את הריבית לטובתכם ?

הנה משהו פשוט ומדליק כדי לנצל את הכוח של ריבית. עשו עסקה עם ההורים. אני בטוח שהם ישמחו מאוד אם אתם תציעו להם:

• על כל 50 שקלים שאתם חוסכים בקופה או בארנק לתקופה של חודש.. הם משלמים לכם ריבית בסך 1 שקל אחד. על 100 שקלים – 2 שקלים וכך הלאה.
  
• אם תתמידו לחסוך 100 שקלים בארנק לתקופה של 25 חודשים (שנתיים וחודש) תמצאו כבר בארנק 150 שקלים. כאן הריבית כבר תהפוך ל-3 שקלים לחודש ותאפשר לכם בתוך פחות משנה וחצי את ה-100 שקלים שהיו לכם בתחילה – להפוך ל- 200 שקלים. סכום כפול בדיוק !
  

מה הערך של עבודה ?

פיץ: תגיד מיקי...

מיקי: כן פיץ

פיץ: אתה יודע.. אתמול דיברתי עם רוני, חַבֵרה שלי, וכשדיברנו היא סיפרה לי שאבא שלה מקבל כסף מְהַחֶבְרָה בָּה הוא עובד.

מיקי: מַשְֹכּוֹרֶת ? אתה מתכוון למשכורת ?

פיץ: כן זה. העניין הוא שאחר כך, חשבתי על זה קצת, ו... אני לא בטוח שאני מבין מאיפה ? כלומר, מאיפה יש לַחֶבְרָה הזאת כסף לשלם לו משכורת ?

מיקי: היא סיפרה לך 'מה אבא שלה עושה בַּחֶבְרָה', כלומר – על מה משלמים לו שָֹכָר ?

פיץ: נדמה לי שהיא אמרה משהו על 'מכירות'. נדמה לי שהוא עוסק במכירות.

מיקי: אוקיי.. כלומר, אבא שלה מוכר את מוצרי החברה שלו לארגונים שזקוקים למוצרים אלו. ומה קורה לדעתך אז, לאחר שהמוצרים נמכרים ללקוחות ?

פיץ: הלקוחות משלמים כסף ?

מיקי: בדיוק. כסף נכנס לחברה והוא זה שמאפשר לחברה להחזיר לעצמה את ההוצאות שהיו לה, כמו החומרים שהיא היתה צריכה לקנות, לשלם שכר לעובדים שלה שייצרו את המוצרים האלו ובתקווה – גם להרוויח.

פיץ: אבל אבא של רוני לא מייצר את המוצרים האלו, הוא רק מוכר אותם !

מיקי: נכון פיץ, נכון. אבל החברה לוקחת עובדים ומשלמת  להם בהתאם לַעֶרֶך שהם מייצרים עבורה. אבא של רוני, אולי לא מייצר בעצמו את המוצרים, אבל בלעדיו לקוחות לא ידעו שיש מוצרים כאלו, ואולי גם לא יבינו מדוע כדאי להם לרכוש את המוצרים. העבודה שלו היא להיפגש עם הלקוחות שזקוקים למוצרים שהחברה מייצרת. להסביר מדוע הם חשובים להם, וכיצד ייסייעו להם. לעיתים גם צריך לשכנע, וגם להסביר למה דווקא המוצרים האלו ולא של אחרים.

פיץ: וזה הערך שאתה מדבר עליו ?

מיקי: זה הערך שאבא של רוני מייצר עבור החברה שלו, ועל כן היא מתגמלת אותו (גומלת, משלמת לו) בשכר. בדרך כלל, ככל שהתפקיד חשוב יותר ומביא ערך גבוה יותר לחברה, כך היא תהיה מוכנה לשלם לו יותר משכורת.

ואתם ילדים, האם אתם יודעים במה אמא ואבא עובדים ? איזה ערך הם מייצרים לחברה ? מדוע משלמים להם משכורת ?

[תודה לרוני, וירון (אבא של..) שהעבירו לי את השאלה הזו]