חיסכון שווה מטמון

מיקי: פיץ, בוא רגע תראה משהו...

פיץ: מה ?

מיקי: הסתכל על זה... אם תיקח 10 שקלים ותשים אותם בצד כל שבוע למשך שנה, בסוף השנה יהיו לך 540 שקלים. אם תמשיך בהרגל הזה, כלומר לחסוך כל שבוע 10 שקלים, לתקופה של 5 שנים – יהיו לך בסוף התקופה, כלומר אחרי 5 שנים – 2,700 שקלים.

פיץ: נו יופי, גילית לי את אמריקה... מה חדש פה בדיוק ?

מיקי: אוקיי.. עכשיו בוא נוסיף את לרגע ריבית לעסק. אם ניקח בחשבון שאת ה'חיסכון' שלנו ננהל במקום שמנהל כספים, כמו בנק או חברת ביטוח למשל, מרבית הסיכויים הם שהם יהיו מוכנים לשלם לנו ריבית אם נבטיח להם להשאיר את החיסכון שלנו לכמה שנים. היום הריבית נמוכה, אבל בוא נגיד לשם החישוב, שהם יהיו מוכנים לשלם לנו 5% לשנה. במילים אחרות, 5 שקלים על כל 100 שקלים שנמצאים אצלנו בחשבון, בסוף השנה.

פיץ: נו אז...

מיקי: יפה... עם ניקח בחשבון 5% ריבית לשנה, אזי בסוף השנה הראשונה – נקבל 553 שקלים. אבל מה שמעניין באמת הוא, שאם נתמיד בחיסכון לתקופה של 5 שנים – נקבל בסופם 3,060 שקלים – 360 שקלים יותר ממה שיהיה לנו אם נחסוך לבד בקופה, או בארנק.

פיץ: לא רע !! אני בהחלט יכול לחשוב על דרך לנצל בצורה טובה את ה"עוד 360 שקלים"...

מיקי: אז זה פיץ... זה בדיוק העניין. אנחנו רק התחלנו. אני רוצה לשאול אותך שאלה. נניח שהייתי מציע לך לאחר 5 שנים של חיסכון, להשאיר את הכסף לעוד 5 שנים נוספות – כלומר סך הכל 10 שנים. כמה כסף היה לדעתך מצטבר בחשבונך ?

פיץ: הכסף עם הריבית כן ? .. ובכן בוא נראה... אתה אומר שאוכל לקבל 3,060 שקלים לאחר 5 שנות חיסכון. אז לפי החישוב הזה, לאחר 10 שנים אוכל לקבל משהו כמו... 6,000, אולי 6,200 ?

מיקי: לא רע פיץ... אבל התשובה הנכונה היא: 6,988 – כמעט 7,000 שקלים. הרבה יותר מ-6,000.

פיץ: ואם אחליט להמשיך לחסוך ל-20 שנה ? אוכל להכפיל את הכסף ולהגיע ל-15,000 שקלים ?

מיקי: אתה יותר מתכפיל את כספך. לאחר 20 שנה הכסף שיצטבר יגיע לסכום של 18,497 שקלים. הרבה יותר מכפול ! הנה תראה את הגרף הבא:

פיץ: מ-ג-נ-י-בבב...

מיקי: כן פיץ, זה בהחלט לא רע. כסף – דומה קצת לשתיל. אם תיתן לו ריבית וזמן.. הוא גדל וגדל עם הזמן. הריבית – היא כמו דישון. תוסיף אותה לכסף והיא תצמיח את הכסף שלך מהר יותר ומהר יותר. ואני מזכיר לך... כל זה מחיסכון של 10 שקלים בשבוע וקצת ריבית.

פיץ: אני חושב שאני גם רוצה לחסוך.. תגיד מיקי..'כמה כדאי לי לחסוך'?

מיקי: זה בכלל לא משנה כמה. מה שיותר חשוב – הוא להבין שחיסכון הוא דבר שישרת את המטרות שלך בעתיד. המסר הוא.. שתמיד כדאי לשים קצת כסף בצד, ולשמור אותו למשך זמן. כמו שראית, ככל שנשמור ליותר זמן.. כך הוא יוכל לצמוח. ההמלצה שלי... שים 20 שקלים מכל 100 שאתה מקבל, בצד לחיסכון. ויותר חשוב... אל תתפתה לפדות אותו כל כך מהר. תן לו זמן. יום יבוא ואתה תופתע לגלות כמה זו היתה החלטה חכמה...

ואתם ילדים, ראיתם את הכוח של ריבית ב-5%. עכשיו חישבו.. מה יקרה לגרף ב-10% ריבית ?

תשמעו סיפור. לפני שבוע, בא אלי הבן הבכור שלי, ושאל אותי מה כדאי לו לעשות עם דמי החנוכה שלו.
אני הצעתי לו את העסקה הבאה:

1. שים אצלי את הכסף ("בנק מיקי") למשך תקופה של שנה בדיוק.
2. בתמורה – בתום התקופה, כלומר בעוד שנה – תוכל להכפיל את כספך. כלומר – שים 100, קבל 200. שים 200, קבל 400. סכום ההפקדה יכול לנוע בין 100 (הכי מעט) ל-1,500 (הכי הרבה). אבל...
3. כל כסף שנכנס לחיסכון – חייב להשאר לכל התקופה – כלומר שנה בדיוק. אי אפשר להשתמש בחלק מהכסף במהלך השנה.
4. היו לו.. (לאחר ספירה דקדנית שכללה את כל דמי החנוכה, וכסף שנשאר מפעמים קודמות) – 993 שקלים. אמא השלימה ל-1,000 כדי שיהיה סכום עגול ויפה.

כמה כסף לדעתכם הוא הסכים לחסוך לתקופה של שנה ? כמה כסף הייתם אתם משקיעים בתוכנית דומה ? (אגב... זה בדיוק הזמן להציע את העסקה להורים). למה ?

בהצלחה !

האג"ח שברח

פיץ: תגיד מיקי, מה זה טַיְיקוּן?

מיקי: 'טַיְיקוּן', פיץ? למה אתה שואל?

פיץ: לא יודע, קראתי בעיתון על איזה טייקון אחד, לבב ?

מיקי: אתה מתכוון ל- לֶב לְבַיֶיב... וכן, הוא בעיתונים מכונה באמת 'טייקון', כל

ומר איל-הון, אדם שהתעשר מאוד בתעשייה או ענף כלכלי מסוים. אתה יודע פיץ, שהמילה 'טַיְיקוּן', לקוחה בעצם ממילה סינית דָה-ג'וּן שמשמעה אדון גדול. משם התגלגה לשפה היפנית ומשם גם לאנגלית ולשפות אחרות, כמו עברית.

פיץ: אז למה כל הזמן מזכירים אותו עכשיו ?

מיקי: אה, זה דווקא קשור למשהו פחות טוב, לאגרות החוב שהנפיקה החברה שלו – 'אפריקה ישראל'.

פיץ: רגע..רגע... 'איגרת מה'?

מיקי: 'אִגֶרֶת חוֹב', ויש שגם קוראים לזה בקיצור אַגָ"ח (ראשי תיבות של 'איגרת חוב').

פיץ: טוב.. אג"ח... אבל מה זה?

מיקי: 'אִגֶרֶת חוב' ? תן לי לחשוב איך להסביר...

כשחברה כלשהיא צריכה כסף, הון, על מנת לגדול ולהתפתח... להשקיע בקווי ייצור או מכונות חדשות – היא יכולה להנפיק אִגְרות חוב. אִגְרות החוב הן מעין הלוואה שמעניקים הקונים למנפיקי אגרות החוב.

אם ניקח לרגע את לב לבייב, אז החברה שלו היתה צריכה כסף. הרבה כסף על מנת לממן את הפרויקטים הרבים שלה. כדי לגייס את הכסף, היא הנפיקה אגרות חוב. למי שקנה אותן מהחברה, הבטיחה החברה להחזיר את הכסף תוך זמן מה, בתוספת ריבית – כמו שנהוג בהלוואות. אבל זה גם כדי שלקוני האג"ח, העסקה הזאת תהיה משתלמת וכדאית.

פיץ: אז אגרת חוב, זו בעצם הלוואה?

מיקי: כן. על האגרת כותבים את הסכום שיוחז

ר למי שמחזיק אותה עד התאריך שמצוין בה. לסכום הזה שהחברה מתחייבת להחזיר בתאריכים קבועים, קוראים ערך נקוב. בדרך כלל, מצויין באגרת גם סכום הריבית, או הריבית הנקובה.

פיץ: אז למה לא קוראים לזה סתם 'הלוואה', למה לקרוא לזה אִגֶרת חוב?

מיקי: הלוואה היא בדרך כלל בין צד מלווה, לאדם או חברה שמקבל את הכסף. אִגֶרת חוב, היא די הפוכה - יש הרבה מאוד מלווים וגוף אחד שלווה את הכסף.

ויש עוד הבדל חשוב אחד. אם אני רוצה, אני יכול למכור את אִגֶרת החוב שלי למישהו אחר. למעשה קיים שוק שלם של קונים ומוכרים של אִגְרות חוב. כמובן שהחברה שהנפיקה את האגרות תשלם את הסכום שהתחייבה – הערך הנקוב והריבית - רק למי שיחזיק את האגרת בתאריך שכתוב באגרת.

פיץ: נו...

מיקי: נו מה?

פיץ: נו..אז מה עם הטייקון הזה.. לבייב?

מיקי: אה... אז זהו... שהחברה שלו הנפיקה המון אִגְרות חוב. הצרה היא, שתאריכי התשלום – הנקובים באִגְרות - הגיעו... אבל לחברה אין את הכסף לשלם.

פיץ: מה? למה?

מיקי: החברה של לבייב, אפריקה ישראל, הנפיקה הרבה אִגְרות חוב, כדי לממן את הפרויקטים שלה שקשורים לבנייה. בגלל השפעות המיתון, החברה לא הצליחה למכור את הפרויקטים שלה כפי שציפתה. שלא מוכרים מספיק, אין כסף מספיק להחזיר את ההלוואות, או לשלם למחזיקי אגרות החוב. זה בדיוק מה שקורה עכשיו לחברה.

פיץ: אז מה קורה עכשיו ?

מיקי: עכשיו אפריקה ישראל תנסה להגיע להסדר עם מחזיקי אִגְרות החוב שלה – סידור כזה שיאפשר לה להחזיר את הכסף במהלך תקופה ארוכה יותר, או לשלם פחות ריבית.

פיץ: אבל למה להם להסכים? הם חייבים להסכים ?

מיקי: הם לא חייבים, להיפך – אפריקה ישראל חייבת להם.

אבל, אם הם לא יוותרו או יסכימו להסדר עם החברה, הם מסתכנים בכך שהחברה תתפרק כי אין לה את הכסף, ואז יאבדו את כל הכסף. לעיתים, עדיף לוותר על קצת מלהסתכן בלאבד הכל.

עכשיו אתה מבין פיץ, למה כתוב על לב לבייב כל כך הרבה עכשיו בעיתון ?

שע"ח מט(ח)

פיץ: תגיד מיקי... מה כתבת בכותרת ?

מיקי: אה זה..? זה מן משחק מילים שכזה – במקום 'שח-מט' המשחק, שָע"חְ מָט(ח) – כלומר ראשי תיבות של 'שער-חליפין' ו'מטבע-חוץ'...כמו שאמרתי 'שע"ח מט(ח)'. אתה יודע מה זה, נכון ?

פיץ: בטח איזו שאלה! ....אה... לא.

מיקי: אה.. אם כך אז מט"ח – משמעו מטבע-חוץ. מטבע שהוא לא ישראלי. אתה יודע שלמטבע שלנו קוראים...

פיץ: שקל !

מיקי: שקל חדש, ליתר דיוק. בשנת 1985 היתה תקופה קצרה בה היה נהוג שקל, ומתחילת 1986 ישראל עברה לשקל חדש. על כל פנים, מטבעות זרים של מדינות אחרות נקראות 'מטבע חוץ' או בקיצור מט"ח.

פיץ: ומה זה.. השע"ח הזה ? איך אמרת... שער חוץ' ?

מיקי: כמעט – 'שער חליפין'. זה הפירוש בשע"ח. כשאנחנו נוסעים לארצות הברית, למשל, אנחנו צריכים להחליף את השקלים שלנו למטבע של אמריקה שנקרא דולר. הבעיה היא, שדולר אמריקאי שווה יותר משקל אחד, ולכן כדי שנוכל להחליף את הדולר בשקלים שלנו, עלינו להעזר במעין מחירון. מחירון שיגיד לנו כמה עולה כל מטבע.

במקרה של דולר אמריקאי, הוא שווה היום כמעט 4 שקלים. המשמעות היא, שבאופן כללי, אדם שיש לו דולרים אמריקאים, יהיה מוכן להחליף איתי את הדולרים שלו בשקלים – אם אני אשלם לו כ-4 שקלים תמורת כל דולר אחד שיש לו. זהו "שער החליפין" או "השער" בקיצור.

פיץ: אבל מי החליט שדולר אמריקאי שווה 4 שקלים ? למה לא 3 שקלים או 2 ?

מיקי: שאלה מצוינת פיץ. באמת מי מחליט ?
האמת, שאף אחד לא ממש מחליט ומצד שני כולם מחליטים. באופן כללי, אפשר לומר שבנקים, מדינות, חברות ואפילו אנשים פרטיים – כולם קונים ומוכרים מטבעות שונים: דולר, יורו, ין, ושטרלינג, דולר קנדי, ודולר אוסטרלי והמון מטבעות אחרים. כול אלו, יוצרים שוק ענק – שבו מטבעות מחליפות ידיים בין מדינות ואנשים.

פיץ: וואוו.. זה נשמע שוק מאוד מאוד גדול...

מיקי: לא גדול, פיץ – ע-נ-ק !! למעשה הוא כל כך גדול שמידי יום עוברים שם 4 וחצי טריליון דולר (אגב, רוצים לראות איך נראים טריליון דולר?... לחצו כאן).

בגלל הגודל הזה, אף אחד, גם לא בנק, ואפילו מדינה – לא יכולה להשפיע על 'השער' לאורך זמן. מה שכן קובע, זה האמונה שקיימת בשוק, שהכלכלה של מדינה מסוימת היא חזקה וטובה. לפעמים, גם הריבית באותו משק, יכול לגרום למשקיעים לרכוש את המטבע של אותה מדינה.

אם ניקח את השקל שלנו והשער שלו מול הדולר.
לפני שנה, רבים רצו לקנות שקלים כיוון שלישראל כלכלה מצוינת וגם היתה ריבית טובה. לכן הם החליפו בשמחה את הדולרים שלהם בשקלים שלנו. זה גרם לכך שהשקלים התייקרו. כלומר, המשקיעים היו צריכים לשלם יותר דולרים תמורת כל שקל ושקל. בחדשות קוראים לזה "התחזקות השקל" ולפעמים גם במילה המוזרה "יִיסוּף" – כי השקל נהיה יותר חזק מול הדולר, ומי שרוצה אותו – צריך להוסיף יותר דולרים כדי לקנות אותו. אגב, כשזה הפוך.. קוראים לזה "החלשות" או "פִּיחוּת" – כי צריך לשלם פחות.

ואתם ילדים, מכירים את המטבעות השונים, ולאיזו מדינה הם שייכים ?
פיץ ואני הכנו עבורכם חידון קטן, שיבדוק אם אתם מכירים ועד כמה. לחצו על הלינק, והדפיסו את הקובץ. שימו לב, דף מספר 2 הוא דף תשובות. לא להציץ!

לחצו כאן – כדי לגשת לחידון 'מטבעות ומדינות'

למה עולים המחירים ?

פיץ: תגיד מיקי... למה כולם מדברים עכשיו על עלייה במחירים ?

מיקי: מה, אתה מתכוון לאִינְפְלָצְיָה ?

פיץ: כן, זה ! אִינְפָצְיָה...

מיקי: אִינְ-פְלָצְ-יָה, עלייה ברמת המחירים.

פיץ: אז למה לא להגיד פשוט – עלייה במחירים.. במקום המילה המנופחת הזו...

מיקי: מעניין שאמרת 'מנופחת'. מקור המילה 'אינפלציה' מגיע מהשפה הלַטִינִית, ומשמעה – נִיפּוּח או הִתְנָפְּחוּת. הכוונה, כמובן, היא לניפוח מחירים או עליית מחירים.

יש כל מיני סיבות למה זה קורה, אבל בגדול עליית מחירים, או אינפלציה, היא מצב שבו יש יותר כסף בשוק, מסחורה שאפשר לקנות אותה. כשיש מעט סחורה ביחס לכמות הכסף והאנשים שרוצים לקנות אותה – זה מוביל לעלייה של מחירי הסחורה.

הנה למשל –אם תוכל לייצר רק כוס מיץ אחת בדוכן שלך כל היום – ויגיעו שני אנשים שירצו מאוד לקנות את המיץ. אחד יציע לך 2 שקלים ואילו השני 5 שקלים תמורת אותה הכוס. למי תעדיף למכור ?

פיץ: לזה שהציע 5 שקלים... ב-ר-ו-רר.

מיקי: בדיוק...כשיש מעט סחורה, והרבה קונים (או כסף) כולם פועלים באופן דומה, והמחירים מתחילים לעלות.

פיץ: אתה מתאר את זה כמו משהו רע. זה באמת משהו לא טוב ?

מיקי: כמו הרבה דברים בחיים... כשעליית המחירים היא איטית ונמוכה – קיימת בדרך כלל הסכמה שזה דבר טוב למשק כי זהו סימן שהמשק צומח וגדל. אבל אם עליית המחירים היא מהירה או גבוהה – כמו שקרה לאחרונה – זהו בדרך כלל סימן לא טוב.

פיץ: למה ?

מיקי: כי במצב של עליית מחירים מהירה – ערך הכסף מתחיל לרדת.
למשל: בוא נדמיין מצב בו בכל שבוע אתה רוכש קילו תפוזים ב-10.

פיץ: למה לדמיין... זה בדיוק מה שאני עושה, אני קונה תפוזים לדוכן שלי.

מיקי: יופי.... עכשיו, אם בשבוע הבא, בגלל התייקרות מחירים מחיר קילו תפוזים יעלה ל-15 שקלים, תוכל בעשרת השקלים שיש לך – לרכוש פחות מקילו. ואם המחיר יעלה בשבוע אחרי ל-20 שקלים תוכל בכסף שלך לרכוש רק חצי קילו. זהו מצב שבו באותו הכסף – אתה רוכש פחות ופחות סחורה.

פיץ: מה ? זאת אומרת שבגלל האינפלציה הזו אני אוכל לקנות הרבה פחות תפוזים ?

מיקי: כשהמחירים מטפסים במהירות – זו בדיוק מה שקורה. לכן, הדרך היחידה של אנשים להגן על עצמם

במצב כזה – הוא לבקש תוספת לשכר שלהם – כדי שיוכלו להמשיך ולקנות את אותה כמות סחורה.

פיץ: אבל אם השכר של העובדים עולה – אז כל העלות של הייצור עולה. עכשיו המחירים יהיו חייבים לעלות. שוב...

מיקי: כל הכבוד פיץ. וזו בדיוק הסכנה בעליית מחירים מהירה או גבוהה. אם המחירים עולים במהירות, אז גם האנשים חייבים לבקש תוספת שכר למשכורת שלהם וזה מעלה את המחירים וכך הלאה. קשה לעצור את הגלגל הזה כשנכנסים אליו.

אתה יודע, בשנות השמונים הייתה בארץ אינפלציה גדולה והמחירים עלו במהירות עצומה, וכל הזמן. המחירים עלו כל כך מהר, שבנק ישראל היה חייב להנפיק שטרות של כסף גדולים יותר ויותר, כדי שניתן יהיה לרכוש בהן סחורה.

בבוצוואנה, שנמצאת באפריקה, היתה בשנה שעברה אינפלציה כל כך עצומה, שהממשלה הייתה חייבת להנפיק שטר של מאה מיליארד דולר ! הנה תראה:

פיץ: וואוו... איך אפשר בכלל לספור כל כך הרבה...

אבל אתה יודע מיקי... דבר אחד אני לא מבין עדיין. איך בכלל מתחילה עליית מחירים כזו...?

מיקי: יש לא מעט סיבות והסברים. אחת הסיבות שמתאימה גם למצב של היום – היא הריבית. הריבית במשק של בנק ישראל. זוכר שדיברנו על כך שהריבית הנמוכה מעודדת את המשק לצאת מהמיתון. הבעיה היא, שהריבית הנמוכה מעודדת את האנשים לקנות והרבה במקום לשמור את הכסף ולחסוך אותו. עכשיו יש לנו הרבה יותר כסף חופשי בשוק... מול מעט סחורה באופן יחסי – מה שמוביל ל...

פיץ ומיקי: עליית מחירים !

יודעים מהו השטר הגבוה ביותר שהונפק בישראל ? רוצים לראות אותו ?
לחצו כאן כדי לראות את השטר הגבוה ביותר – משנת 1985

העם עם המעמ

מיקי: פיץ, אני מקווה שלא שכחת להגדיל את המע"מ

פיץ: בטח שלא שכחתי ! ...אההה.. אבל מה זה מע"מ, בכלל ?

מיקי: אה... מע"מ, אילו ראשי תיבות של מס, ערך, מוסף, או בקיצור מע"מ.
אתה יודע פיץ, שעיקר ההכנסות של המדינה, באים ממיסים, ומע"מ זהו אחד המיסים המוטלים על חברות ואנשים. הוא נקרא מס (על) הערך המוסף, כי הוא מוטל על הערך של המוצר, כלומר מחירו. תראה את הדוגמה הבאה - שרשת הערך המוסף והמס עליה.

• השרשרת מתחילה במגדל התפוזים שמוכר את התוצרת שלו לסיטונאי, מי שאחראי להוביל את התפוזים לחנויות. למחיר התפוזים, 10 שקלים, מתווסף המס בסך 1.65 שקלים ובסך הכל 11.65 שקלים.
• הסיטונאי ימכור את התפוזים לחנות במחיר מעט גבוה יותר מ-10 שקלים, נאמר 15 שקלים. זאת מכיוון שהוא יצר ערך, הוא הרי מסייע לפזר את התפוזים בין כל החנויות ומגיע לו שכר על עבודתו. ל-15 שקלים - מחיר התפוזים, יתווסף מע"מ ובסך הכל - המחיר לחנות - 17.48 שקלים.
• לבסוף, החנות תוסיף את הרווח שלה ותמכור ללקוח את התפוזים במחיר של 20 שקלים. גם כאן יש להוסיף את המעמ ובסך הכל יחד עם המס - המחיר יהיה 23.3 שקלים.

פיץ: רגע אחד.. אתה אומר לי, שמי שנמצא בסוף השרשרת הזו, משלם הכי הרבה מס – המס מע"מ הזה..

מיקי: נכון מאוד... ויש עוד משהו במס הזה. המע"מ הוא מס עקיף. אין במע"מ קשר ישיר לכמה אדם מרוויח. המס עוקף את ההכנסה של אדם, ובין שהוא מרוויח הרבה או מעט – הוא משלם בצורה עקיפה על מחיר המוצר. פיץ...אתה בסדר ? נהיית מאוד עצוב.

פיץ: כן.. קצת.

מיקי: למה פיץ ? אתה יודע.. מס ערך מוסף (או מע"מ) הוא מס מאוד נפוץ.. בכל העולם משתמשים בו...

פיץ: כי פתאום כשאני חושב על זה, נראה לי שדווקא האנשים שמרוויחים הכי פחות, הם האנשים שצריכים לשלם הכי הרבה את המס הזה.

מיקי: לא הבנתי.. למה כוונתך ?

פיץ: סתם חשבתי.. שאם מישהו מרוויח 100 שקל וקונה דברים שעליהם הוא משלם את המע"מ הזה – 5 שקלים...

מיקי: אוקיי..

פיץ: אז אם מישהו אחר, שמרוויח טוב, נגיד 1000 שקל – קונה את אותם הדברים, גם הוא משלם 5 שקלים. אז לאיש הראשון 5 שקלים זה הרבה מאוד בשבילו.. ולאיש השני, זה שמרויח טוב – זה בכלל לא הרבה.. זה מעט מאוד.

מיקי: לא כל כך חשבתי על זה, פיץ, אבל אתה מאוד צודק. יש לזה גם שם. קוראים לזה מס רֶגְרֶסִיבִי. מס שהולך ופוחת באופן יחסי ככל שההכנסה עולה. מע"מ, הוא בהחלט מס עם מאפיינים רֶגְרֶסִיבִיִים.

פיץ: רגרסיבי שְמֶגְרֶסִיבִי... זה נראה לי סתם לא פייר.

ואתם ילדים... האם אתם יודעים מה שיעור מס ערך מוסף, שקיים בישראל ?

ואגב.. עוד כמה דברים מעניינים שכדאי לשים אליו לב:

• כשכתוב (או אומרים) "כולל מע"מ" – פירוש הדבר שהמחיר כולל כבר את המס שישולם למדינה.
• כשכתוב " + מע"מ" – פירוש הדבר שהמס לא נלקח בחשבון, וצריך להוסיף את המס למחיר.
• אותנו, כשאנחנו קונים מעניין תמיד המחיר כשהוא כולל את המע"מ.
• מי שיש לו עסק והוא רוכש את המוצרים בשביל לשפר אותם ולמכור אותם ברווח – מעניין אותו המחיר בלי המע"מ, כי הוא יכול לבקש החזר מהמדינה על המס הזה. אם הוא יראה שהוא השתמש במוצר לצורך העבודה שלו - הוא יוכל לקבל מהמדינה את המס בחזרה.