יום ראשון, 16 באוגוסט 2009

שע"ח מט(ח)

פיץ: תגיד מיקי... מה כתבת בכותרת ?

מיקי: אה זה..? זה מן משחק מילים שכזה – במקום 'שח-מט' המשחק, שָע"חְ מָט(ח) – כלומר ראשי תיבות של 'שער-חליפין' ו'מטבע-חוץ'...כמו שאמרתי 'שע"ח מט(ח)'. אתה יודע מה זה, נכון ?

פיץ: בטח איזו שאלה! ....אה... לא.

מיקי: אה.. אם כך אז מט"ח – משמעו מטבע-חוץ. מטבע שהוא לא ישראלי. אתה יודע שלמטבע שלנו קוראים...

פיץ: שקל !

מיקי: שקל חדש, ליתר דיוק. בשנת 1985 היתה תקופה קצרה בה היה נהוג שקל, ומתחילת 1986 ישראל עברה לשקל חדש. על כל פנים, מטבעות זרים של מדינות אחרות נקראות 'מטבע חוץ' או בקיצור מט"ח.

פיץ: ומה זה.. השע"ח הזה ? איך אמרת... שער חוץ' ?

מיקי: כמעט – 'שער חליפין'. זה הפירוש בשע"ח. כשאנחנו נוסעים לארצות הברית, למשל, אנחנו צריכים להחליף את השקלים שלנו למטבע של אמריקה שנקרא דולר. הבעיה היא, שדולר אמריקאי שווה יותר משקל אחד, ולכן כדי שנוכל להחליף את הדולר בשקלים שלנו, עלינו להעזר במעין מחירון. מחירון שיגיד לנו כמה עולה כל מטבע.

במקרה של דולר אמריקאי, הוא שווה היום כמעט 4 שקלים. המשמעות היא, שבאופן כללי, אדם שיש לו דולרים אמריקאים, יהיה מוכן להחליף איתי את הדולרים שלו בשקלים – אם אני אשלם לו כ-4 שקלים תמורת כל דולר אחד שיש לו. זהו "שער החליפין" או "השער" בקיצור.

פיץ: אבל מי החליט שדולר אמריקאי שווה 4 שקלים ? למה לא 3 שקלים או 2 ?

מיקי: שאלה מצוינת פיץ. באמת מי מחליט ?
האמת, שאף אחד לא ממש מחליט ומצד שני כולם מחליטים. באופן כללי, אפשר לומר שבנקים, מדינות, חברות ואפילו אנשים פרטיים –
כולם קונים ומוכרים מטבעות שונים: דולר, יורו, ין, ושטרלינג, דולר קנדי, ודולר אוסטרלי והמון מטבעות אחרים. כול אלו, יוצרים שוק ענק – שבו מטבעות מחליפות ידיים בין מדינות ואנשים.

פיץ: וואוו.. זה נשמע שוק מאוד מאוד גדול...

מיקי: לא גדול, פיץ – ע-נ-ק !! למעשה הוא כל כך גדול שמידי יום עוברים שם 4 וחצי טריליון דולר (אגב, רוצים לראות איך נראים טריליון דולר?... לחצו כאן).

בגלל הגודל הזה, אף אחד, גם לא בנק, ואפילו מדינה – לא יכולה להשפיע על 'השער' לאורך זמן. מה שכן קובע, זה האמונה שקיימת בשוק, שהכלכלה של מדינה מסוימת היא חזקה וטובה. לפעמים, גם הריבית באותו משק, יכול לגרום למשקיעים לרכוש את המטבע של אותה מדינה.

אם ניקח את השקל שלנו והשער שלו מול הדולר.
לפני שנה, רבים רצו לקנות שקלים כיוון שלישראל
כלכלה מצוינת וגם היתה ריבית טובה. לכן הם החליפו בשמחה את הדולרים שלהם בשקלים שלנו. זה גרם לכך שהשקלים התייקרו. כלומר, המשקיעים היו צריכים לשלם יותר דולרים תמורת כל שקל ושקל. בחדשות קוראים לזה "התחזקות השקל" ולפעמים גם במילה המוזרה "יִיסוּף" – כי השקל נהיה יותר חזק מול הדולר, ומי שרוצה אותו – צריך להוסיף יותר דולרים כדי לקנות אותו. אגב, כשזה הפוך.. קוראים לזה "החלשות" או "פִּיחוּת" – כי צריך לשלם פחות.

ואתם ילדים, מכירים את המטבעות השונים, ולאיזו מדינה הם שייכים ?
פיץ ואני הכנו עבורכם חידון קטן, שיבדוק אם אתם מכירים ועד כמה. לחצו על הלינק, והדפיסו את הקובץ. שימו לב, דף מספר 2 הוא דף תשובות. לא להציץ!

לחצו כאן – כדי לגשת לחידון 'מטבעות ומדינות'

יום ראשון, 2 באוגוסט 2009

למה עולים המחירים ?

פיץ: תגיד מיקי... למה כולם מדברים עכשיו על עלייה במחירים ?

מיקי: מה, אתה מתכוון לאִינְפְלָצְיָה ?

פיץ: כן, זה ! אִינְפָצְיָה...

מיקי: אִינְ-פְלָצְ-יָה, עלייה ברמת המחירים.

פיץ: אז למה לא להגיד פשוט – עלייה במחירים.. במקום המילה המנופחת הזו...

מיקי: מעניין שאמרת 'מנופחת'. מקור המילה 'אינפלציה' מגיע מהשפה הלַטִינִית, ומשמעה – נִיפּוּח או הִתְנָפְּחוּת. הכוונה, כמובן, היא לניפוח מחירים או עליית מחירים.

יש כל מיני סיבות למה זה קורה, אבל בגדול עליית מחירים, או אינפלציה, היא מצב שבו יש יותר כסף בשוק, מסחורה שאפשר לקנות אותה. כשיש מעט סחורה ביחס לכמות הכסף והאנשים שרוצים לקנות אותה – זה מוביל לעלייה של מחירי הסחורה.

הנה למשל –אם תוכל לייצר רק כוס מיץ אחת בדוכן שלך כל היום – ויגיעו שני אנשים שירצו מאוד לקנות את המיץ. אחד יציע לך 2 שקלים ואילו השני 5 שקלים תמורת אותה הכוס. למי תעדיף למכור ?

פיץ: לזה שהציע 5 שקלים... ב-ר-ו-רר.

מיקי: בדיוק...כשיש מעט סחורה, והרבה קונים (או כסף) כולם פועלים באופן דומה, והמחירים מתחילים לעלות.

פיץ: אתה מתאר את זה כמו משהו רע. זה באמת משהו לא טוב ?

מיקי: כמו הרבה דברים בחיים... כשעליית המחירים היא איטית ונמוכה – קיימת בדרך כלל הסכמה שזה דבר טוב למשק כי זהו סימן שהמשק צומח וגדל. אבל אם עליית המחירים היא מהירה או גבוהה – כמו שקרה לאחרונה – זהו בדרך כלל סימן לא טוב.

פיץ: למה ?

מיקי: כי במצב של עליית מחירים מהירה – ערך הכסף מתחיל לרדת.
למשל: בוא נדמיין מצב בו בכל שבוע אתה רוכש קילו תפוזים ב-10.

פיץ: למה לדמיין... זה בדיוק מה שאני עושה, אני קונה תפוזים לדוכן שלי.

מיקי: יופי.... עכשיו, אם בשבוע הבא, בגלל התייקרות מחירים מחיר קילו תפוזים יעלה ל-15 שקלים, תוכל בעשרת השקלים שיש לך – לרכוש פחות מקילו. ואם המחיר יעלה בשבוע אחרי ל-20 שקלים תוכל בכסף שלך לרכוש רק חצי קילו. זהו מצב שבו באותו הכסףאתה רוכש פחות ופחות סחורה.

פיץ: מה ? זאת אומרת שבגלל האינפלציה הזו אני אוכל לקנות הרבה פחות תפוזים ?

מיקי: כשהמחירים מטפסים במהירות – זו בדיוק מה שקורה. לכן, הדרך היחידה של אנשים להגן על עצמם

במצב כזה – הוא לבקש תוספת לשכר שלהם – כדי שיוכלו להמשיך ולקנות את אותה כמות סחורה.

פיץ: אבל אם השכר של העובדים עולה – אז כל העלות של הייצור עולה. עכשיו המחירים יהיו חייבים לעלות. שוב...

מיקי: כל הכבוד פיץ. וזו בדיוק הסכנה בעליית מחירים מהירה או גבוהה. אם המחירים עולים במהירות, אז גם האנשים חייבים לבקש תוספת שכר למשכורת שלהם וזה מעלה את המחירים וכך הלאה. קשה לעצור את הגלגל הזה כשנכנסים אליו.

אתה יודע, בשנות השמונים הייתה בארץ אינפלציה גדולה והמחירים עלו במהירות עצומה, וכל הזמן. המחירים עלו כל כך מהר, שבנק ישראל היה חייב להנפיק שטרות של כסף גדולים יותר ויותר, כדי שניתן יהיה לרכוש בהן סחורה.

בבוצוואנה, שנמצאת באפריקה, היתה בשנה שעברה אינפלציה כל כך עצומה, שהממשלה הייתה חייבת להנפיק שטר של מאה מיליארד דולר ! הנה תראה:

פיץ: וואוו... איך אפשר בכלל לספור כל כך הרבה...

אבל אתה יודע מיקי... דבר אחד אני לא מבין עדיין. איך בכלל מתחילה עליית מחירים כזו...?

מיקי: יש לא מעט סיבות והסברים. אחת הסיבות שמתאימה גם למצב של היום – היא הריבית. הריבית במשק של בנק ישראל. זוכר שדיברנו על כך שהריבית הנמוכה מעודדת את המשק לצאת מהמיתון. הבעיה היא, שהריבית הנמוכה מעודדת את האנשים לקנות והרבה במקום לשמור את הכסף ולחסוך אותו. עכשיו יש לנו הרבה יותר כסף חופשי בשוק... מול מעט סחורה באופן יחסי – מה שמוביל ל...

פיץ ומיקי: עליית מחירים !

יודעים מהו השטר הגבוה ביותר שהונפק בישראל ? רוצים לראות אותו ?
לחצו כאן כדי לראות את השטר הגבוה ביותר – משנת 1985