זוכרים את משפטי החינוך שהיו שגורים בפי הורינו, אצלנו בבית היו כאלה כמו: אוכלים בפה סגור, יש לשמור על השקט בין שתיים לארבע, אין משיחין בשעת הסעודה.. ועוד כאלה דומים ?
למשפטי ה"חינוך" הללו היה תפקיד אחד בלבד, לגרום לנו להתנהגות מסויימת, במהירות.
המשפטים הללו הטביעו בנו הרגלים התנהגותיים, ואנו פועלים על פיהם בלי לשים לב.
בנתיים גדלנו, בגרנו, והיום אנו הורים לילדים, ולמרות שחשבנו שנהיה שונים, ואנו חוזרים על אותם משפטים, ואנחנו משחררים אותם, בלי יותר מדי מחשבה, כדי לקבל את ההתנהגות הרצויה מילדינו.
העניין הוא שאת רוב המשפטים הללו אנחנו יורים על אוטומט, בלי לשים לב שהם קופצים לנו, ומשפטים אלו, מעצבים את ההתנהגות הפיננסית של ילדינו. אנחנו יכולים להגיד משפט כמו: "אל תשחק עם כסף", והנה יצרנו השקפה פיננסית שתיצור את ההתנהגויות של ילדינו.
הנה כמה דוגמאות למשפטים שאני ממליץ לא להגיד סתם לילדים שלכם, ואם כבר אמרתם, היו מודעים והסבירו את עצמכם:
"כסף לא גדל על העצים"
אני לא מצליח להבין מה המשפט הזה אמור להסביר לילדים? שכסף ותפוחים לא מגיעים מאותו מקום ולא גדלים אותו דבר? ובכלל, כסף – אולי לא גדל על העצים – אבל תנו לו זמן וקצת ריבית והוא צומח בדיוק כמו עץ – לגובה ולרוחב... או במילים אחרות: מתפתח, צומח ונהיה גדול ו.. גם "ירוק" אם תרצו.
הרעיון עצמו שעומד מאחורי המשפט הוא חשוב - אבל אני כעיקרון מעדיף שנסביר לילדינו מה כן, במקום מה לא... שנסביר להם את הרעיון הזה באופן חיובי: מאיפה כן מגיע כסף. שהוא יכול להגיע כשכר על עבודה, כמתנה, כירושה, ועוד. ולא פחות חשוב – "איפה הוא כן "גדל" – וכמו שכבר ציינתי.. שאפשר וגם חשוב "לגדל" כסף דרך חיסכון והשקעה.
"לא משחקים עם כסף"
מחקרים רבים מראים שאנשים רוכשיים ביגוד, הנעלה, מזון, מוצרי חשמל או קוסמטיקה, בעשרות עד מאות אחוזים יותר ממה שהם צורכים.
לעומת זאת אנשים שקולים, המנהלים את כספם והוצאותיהם באופן אחראי, "משחקים" עם כסף בגדול! משקיעים, חוסכים, לפעמים מרוויחים, לפעמים מפסידים. נותנים לאנשי מקצוע "לשחק" עם הכסף עבורם, או משחקים בעצמם. אגב, אני לא בטוח שאבא של נוחי דנקנר אמר לו, "אל תשחק עם כסף"...
"אין ארוחות חינם"
המשפט הזה נכון, ולא פעם אנו אומרים אותו לילדים שלנו כי חשוב לנו שהם יעריכו את המאמצים שאנו עושים על מנת לאפשר להם רווחה כלכלית.
ומצד שני, זו עובדה שאת כל ארוחות הצהריים שלהם אצלנו, הם מקבלים בחינם, ועוד עם "תוספת". אז מה בעצם אנחנו אומרים פה ?
במקום, אני ממליץ שתסבירו להם את העיקרון שלפיו, אין קבלת דבר ללא תמורה, וגם... שהתמורה אינה מחייבת תמיד שיהיה לה ערך זהה. על ארוחת הצהריים אפשר וצריך - לומר תודה, לפנות את הכלים, ואולי גם להדיח אותם.
השכלה פיננסית מתחילה אצל ילדים בגיל מוקדם מאוד. הם סופגים את התודעה הקיימת סביבה שלהם, תודעה בזבזנית, שורדת או תודעת שפע ואחריות.
אז הנה, אלו היו רק כמה משפטים שעשויים להשפיע על התפיסה הפיננסית של הילדים. האם יש לכם משפטים מעורפלים נוספים שתרצו לשתף אותנו ?
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה